התלבשתי וכשהייתי מוכנה שאלתי כהרגלי את המשפחה מה הם חושבים על מה שאני לובשת, יכול להיות שזו הייתה הטעות מלכתחילה משום ששאלה זו גררה אותנו לוויכוח רציני. תחילה כולם אמרו שזה יפה וכאשר אחותי ראתה אותי היא הסתכלה עלי במבט המום. היא טענה שאני לבושה נורא עם חולצה אשר נראת כפיג'מה ווסט משנת הרפפו. האמת שכל הקטע הזה לא ממש הזיז לי אבל אז היא אמרה משהו שבחיים לא צפיתי שהיא תגיד 'אני מתפדחת בשבילך' ואז ממש כבר לא יכולתי להבליג. אם זאת הייתה מישהי אחרת אז זה היה עוד בסדר, אך זה לא שהיא מתלבשת מדהים כן, ובכל זאת כשאני רואה אותה לבושה אני משתדלת לא לרדות בא.
אולי יש לי טעם קצת שונה בבגדים אולם אנשים צריכים להבין לא לשפוט את הלבוש של האחר כי לכל אחד יש את הסגנון שלו וזה מה שמייחד אותנו מכולם. למזלנו לא נבראנו עם תלבושת אחידה לגופנו מה שמאפשר לכל אחד מאיתנו להתבטאות ולבלוט בצורה שונה.
כעת בחזרה לאירוע. אחותי קצת נלחצה מהתגובה שלי אך זה לא גרם לה לסגור את הפה. היא טענה שאני לא יכולה ללכת לבושה ככה, מפני שעל החולצה יש ציור והמכנסיים שלי כחולות אז זה לא מסתדר ככה ואף אמרה שזה כלל מוכר על פי סטייליסטים ידועים אשר טוענים כי אסור בהחלט ללבוש שני פריטים בולטים בהופעה אחת. אז אחותי היקרה אם את קוראת כאן כרגע יש לי כמה דברים להגיד לך דבר ראשון אני לא יודעת איזה סטייליסט בדיוק אמר זאת, אולי התבלבלת בין ערוץ הכנסת לערוץ האופנה. ושנית, במידה זה אכן נכון, כללים נקבעו במטרה להפר אותם.
הנה הבגדים המדוברים:
זה בהחלט לא היה הכי מושקע אבל אם הייתי לובשת שמלה זה היה קצת מצחיק כי המשפחה שלנו לא הכי משקיע, אתמול רוב המוזמנים התהדרו בג'ינס. נוסף לכך הסדר היה אצלנו בבית כך שאם הייתי מגזימה זה היה נראה קצת מגוכך. חוץ מכך אני לא יכולה לשכוח שבמהלך הערב החלפתי את הסנדלים הנאים בנעלי בית, כך גם רבים אחרים סביב השולחן.
.
כאשר אני הולכת לשופינג ואני מוצאת משהו שאני אוהבת זה בהחלט לא משנה לי מה אומרים, אני פשוט אומרת 'אני אוהבת את זה וזהו'.
אני לובשת מה שאני אוהבת, זה הסטייל שלי ואם למישהו יש בעיה עם זה , זו כבר בעיה שלו.
אני לובשת מה שאני אוהבת, זה הסטייל שלי ואם למישהו יש בעיה עם זה , זו כבר בעיה שלו.
